עם הפנים אל הרוקיס הקנדיים – חלק א'

מסלול הטיול הידוע בשם "הרוקיס הקנדיים" מתחיל בעיירה באנף          (Banff), מאה ושלושים ק"מ מערבה לקלגרי. אורכו כ – 300 ק"מ, עד העיירה ג'ספר (Jasper). זהו רק קטע קטן מרכס הרוקיס הקנדיים שאורכו 1,600 ק"מ, ובו פותחה תשתית הולמת לתיירות. 

הרוקיס הקנדיים גם הם מהווים חלק מרכס אדיר, באורך כ- 5000 ק"מ, העובר לאורך צפון אמריקה. רכס זה, העשוי מסלעי גרניט, נוצר לפני כ- 60 מליון שנה, בתהליך הקשור לטקטוניקת הלוחות ונדידת היבשות. את ההרים האלה כיסה בעבר אוקינוס עתיק שיצר מעליהם  סלעי משקע. אלה, פרי הצטברות של שלדי בעלי חיים ששקעו בקרקעית הים, נבנו בשכבות במשך מליוני שנים.  לאחר התרוממות ההרים מעל לפני הים הם היו כחומר ביד היוצר בידי כוחות הטבע השונים. הם עברו קימוטים מכל כיוון אפשרי. קרחונים חרצו בהם, גיהצו אותם וגרפו משכבותיהם, ובנסיגתם השאירו מאחוריהם אגמים מקסימים, נהרות שוצפים, מפלי מים וקניונים.

כך נוצרו ועוצבו הנופים שהיו לאבן שואבת למליוני תיירים מכל העולם. כוחותיו האדירים של הטבע ממשיכים לפעול גם היום, והמבקר הוא עד-ראייה להם. בכל מקום בו זורמים מים ניתן לראות את תהליכי השחיקה והמאבק בין המים לסלע. אחת האמירות הנפוצות כאן היא "הסלע קובע היכן יזרמו המים אבל, בסופו של דבר, המים יקבעו איזה סלע ישאר".

מגוון הנופים הביא את אונסק"ו להכריז (בשנת 1984) על הרי הרוקיס הקנדיים כעל אתר שימור בעל חשיבות עולמית (World Heritage Site). קו פרשת המים של הרוקיס, הקו המחבר את כל הפסגות הגבוהות של הרכס, הוא גם קו הגבול בין המחוזות הקנדיים אלברטה ובריטיש קולומביה. מבחינת המטייל אין לגבול זה כל משמעות (חוץ מהזזת השעון שעה אחת אחורה לאחר הכניסה לבריטיש קולומביה, ולהפך).

הפארק הלאומי של הרוקיס הקנדיים מורכב, למעשה, מכמה פארקים לאומיים צמודים שיוצרים רצף נופי ואקולוגי. זה חשוב מאד לבעלי החיים הגדולים, הזקוקים למרחב גדול לתנועותיהם היומיומיות והעונתיות.  הפארקים הם:
פארק באנף (Banf) ששטחו 6641 קמ"ר, פארק יוהו (Yoho) ששטחו 1313 קמ"ר, פארק קוטנאי (Kootenay) ששטחו 1406 קמ"ר ופארק ג'ספר (Jasper) ששטחו 10,878 קמ"ר. אליו צמוד פארק מחוזי – שמורת הר רובסון (Robson), ששטחו 2170 קמ"ר. בסך הכל שטח של 22,408 קמ"ר של נופים וטבע, יותר משטח ישראל!  ובסביבה ישנם פארקים נוספים.  

נכתב עבור "מסע אחר" ו"זמן אשה"

הרוקיס הקנדיים – חלק ב'

באנף היא עיירה קטנה היושבת על הנהר Bow, הזורם מההרים ועובר יותר מאוחר, גם בקלגרי. ראשיתה, כעיירות וערים אחרות בקנדה, במסילת הברזל ובתחנת רכבת שהיתה כאן. אבל, למזלה של באנף, התגלו כאן מעינות חמים. השילוב של הנוף היפה והמעינות החמים הביא להקמת הפארק הלאומי, הראשון בקנדה, בשנת 1885. 

הרחוב הראשי הוא Banff Avenue, וחוצים אותו רחובות שנקראים על שמות בעלי חיים. עיקר פרנסתה של באנף הוא על התיירות, והיא מלאה בחנויות מהודרות, בתי מלון ומסעדות. בלב העיירה תחנת מידע לתיירים, בה אפשר לקבל לא רק את כל המידע הנחוץ אלא גם חוברת הדרכה (בחינם) בשם The Mountain Guide. כמו כן אפשר לראות שם סרטי וידיאו ולרכוש ספרים הקשורים ברוקיס הקנדיים, בחי ובצומח.

מה יש לראות באנף ובסביבתה?

במזג אויר נאה מומלץ לעלות ברכבל ל"הר הגפרית" (Sulphur Mountain). לרכבל קוראים כאן "גונדולה". גבהו 2282 מטר. יש עליו מרפסת תצפית עם הסברים על הנוף, וכן שביל הליכה שמוביל לנקודת תצפית יותר גבוהה. וכמובן (איך אפשר בלי?) – מסעדה, שרותים וחנות לתיירים. לעתים קרובות רואים כבשי הרים המשוטטות במקום, וצפרים שונות.

הר אחר שאפשר לעלות אליו לתצפית, עם הרכב, הוא נורקיי (Norquay).  מחוץ לעיירה ישנו אזור של עמודי אבן חול (Hoodoos) למי שלא ראה כאלה ליד דראמהלר.  בשולי באנף ישנם שלשה אגמים שנקראים Vermilion Lakes. נוסעים לארכם בכביש של שלשה ק"מ, מסתובבים וחוזרים. האגמים מייצגים שלבים שונים בתהליך של "סוקסציה אקולוגית" מאגם לחורש, אבל מי שאינו מתעניין בצד הזה של החיים יכול פשוט ליהנות מבעלי חיים ועופות הניקרים על דרכו (צפרים מכל העולם מגיעים לכאן לצפות בבעלי הכנף). זמן יפה לביקור הוא שעות אחה"צ.

אגם אחר באזור הוא מיננוואקה (Minnenwanka), הגדול באגמי באנף. אפשר לשוט בו, לערוך פיקניקים, לטייל ברגל בשבילים או לנסוע בכביש היפה שלידו. זהו אזור בו יש סיכויים טובים לראות את האייל הקנדי מסועף הקרנים.  אורך האגם כ- 20 ק"מ.

בשולי באנף, על גדת הנהר, בנוי לתלפיות מלון Banff Springs Hotel. זהו אחד מאותם מלונות מפוארים שניבנו לאורך תואי מסילת הברזל החוצה את קנדה. כמוהו תראו בקוויבק ובאוטאווה במזרח, ובטיולנו כאן בלייק לואיז, ונקובר והעיר ויקטוריה.  כדאי לשוטט ליד המלון, להציץ לתוכו, לצפות בנוף הנשקף אל הנהר מהגנים שבצידו האחורי ולרדת אל מפל המים שיוצר הנהר (Bow Falls).

יש בבאנף גם מוזיאון על הפארק ומוזיאון על ה- First Nation, האינדיאנים של קנדה. סביבם אפשר לשוטט בגנים יפים.

אחד משיאי הטיול באזור באנף הוא ההליכה לאורך ג'ונסטון קניון (Johnston Canyon). בכדי להגיע אליו יש לנסוע 25 ק"מ על כביש A1, לכיוון אגם לואיז. שלט קטן מכוון למגרש החניה. משם יש שביל הליכה לאורך הערוץ. לתייר הממוצע יספיק הטיול עד למפל התחתון, כ- 25 דקות הליכה בכל כיוון. המהדרין יכולים להוסיף עוד שעה, ולהמשיך למפל העליון (למיטיבי לכת). זהו טיול יפה ו"מנקה ראש". לאורך השביל שלטי הסבר על היווצרות הקניון. מכרסמים קטנים (chipmunks) מלווים את המטיילים. במגרש החניה יש קפטריה ושרותים.

נכתב עבור "מסע אחר" ו"זמן אשה"

הרוקיס הקנדיים – חלק ג'

אגם לואיז נמצא 58 ק"מ מהעיירה באנף. ליד הצומת הפונה אליו יושב Lake Louise Village  שאינו כפר אלא מרכז שרותים לתיירים. יש בו בתי אוכל, סופרמרקט וכמה בתי מלון. לינה במקום מקלה על הביקור באזור, אבל משאירה ערבים יבשים ונטולי מעש, לעומת באנף.

כביש פנימי באורך ארבעה ק"מ מוביל מהכפר לאגם עצמו. ממגרש החניה הולכים לשפת האגם. יש שם שלטי הסבר. אפשר ללכת בשביל שבצידו הימני של האגם עד לאן שרוצים, אבל את כל הדרך הזו צריך לחזור. ניתן לשכור כאן סירת קאנו לשיט.  המלון המפואר Chateau Lake Louise ניצב לצד האגם. בתוכו חנויות פאר וגלריה אחת יפה לפיסול של אמנים משבטי האינואיטים (שפעם נקראו "אסקימואים"). הזמן הרצוי לביקור כאן הוא שעות הבוקר, לפני שהרוח מתחילה לערבל את מי האגם.

מרחק 14 ק"מ מלייק לואיז, בכביש פנימי מתפתל, מגיעים לאגם מוריין (Moraine). לצד מגרש החניה יש גבעה ושביל מסומן מטפס לפסגתה. זמן העליה בו הוא כ- 15 דקות, וכדאי להשקיע את המאמץ. מלמעלה נשקף מראה נהדר על האגם (ויש שם ספסל עץ לישיבה תוך כדי התצפית…)
גם כאן יש מסעדה, שרותים חנות וגם לודג' ללינה, בבנין עץ גדול ויפה.

בחזרה לכביש הראשי, כדאי לפנות מכאן, בכביש מס. 1, לפארק יוהו (Yoho). בפארק זה יש כמה אתרים הראויים לביקור. אחד מהם הוא אגם אמרלד (Emerald) היפה, בו אפשר לשוט בקאנו, או להקיף אותו בהליכה (לוקח כשעתיים), או ללכת קטע קטן ולחזור. אתר נוסף הוא גשר האבן הטבעי שגילפו מי הנהר בסלע (נקרא Natural Bridge). המראה מאד מרשים. האתר השלישי הוא מפל טאקאקאו (Takakkaw), מהגבוהים במפלי קנדה. אפשר להתקרב אליו בשביל ממגרש החניה. נקודת תצפית מעניינת, לאורך הדרך, היא "מעבר הסוס הבועט" (Kicking Horse Pass),  שם ניתן לראות את הרכבת עוברת ב"מנהרה הספיראלית" – מנהרה מפותלת שמטרתה להקטין את שיפוע המדרון של המסילה. יש שלטי הסבר במקום, וצריך קצת מזל להגיע למקום בדיוק כשהרכבת עוברת.

בדרך חזרה לבאנף רצוי לנסוע בכביש A1 – שם יש סיכויים יותר טובים להתקל בבעלי חיים, ומי שלא הספיק קודם יכול להכנס לג'ונסטון קניון.

נכתב עבור "מסע אחר" ו"זמן אשה"

הרוקיס הקנדיים – חלק ד'

כדאי לצאת בבוקר מבאנף לג'ספר, המרוחקת כ – 300 ק"מ. מתחילים בכביש מס. 1, ובצומת לייק לואיז עולים על כביש 93. מנקודה זו מתחילה "דרך הקרחונים הנופית" (The Icefield Parkway), שארכה, עד ג'ספר, 260 ק"מ. תחילתו של כביש זה היתה כפרוייקט עבודות ציבוריות בעת המשבר הכלכלי הגדול של שנות ה- 30. שלטים לצידי הדרך יפנו את תשומת לבכם, מדי פעם, לאגמים או מפלי מים שאליהם אפשר להגיע בהליכה קצרה.

אחד האגמים הוא אגם פייטו  (Peyto), ועליו לא כדאי לוותר. כביש קצר, כקילומטר אחד, מוביל אליו. ממגרש החניה מוביל שביל של 120 מטר אל נקודת תצפית שממנה נשקף האגם.  שלטים מסבירים במלל ובשרטוטים כיצד נוצר האגם ומה המקור לצבעיו היפים. בהמשך הדרך כדאי לעצור בקניון מיסטייה (Mistaya)  שאליו מוביל שביל ממגרש החניה.

בדרך לג'ספר עוברים במרכז המבקרים של שדה הקרח קולומביה. יש במקום מסעדה, חנות ושרותים, ובקומה התחתונה יש תצוגה מעניינת על הקרחונים וטבע האזור.  מכאן ניתן לצאת לביקור קצר על קרחון אטבסקה: אוטובוס לוקח עד הקרחון ורכב מיוחד – בעל צמיגים ענקיים נוסע על הקרחון עצמו. הביקור אורך כשעתיים.

בדרך מכאן לג'ספר יש אטרקציות נוספות: מפל סונוואפטה (Sunwapta) ומפל אטבסקה (Athabasca).  ג'ספר נמצאת 30 ק"מ אחרי מפל אטבסקה.

אתרי ג'ספר העיקריים הם:

נסיעה לאגם מלין (Maligne), מרחק כ- 50 ק"מ, כשעה נסיעה, כשבדרך עוברים את מדיסין לייק, ושיט על מלין עד "ספיריט איילנד". רצוי בשעות הבוקר.  ביקור בקניון מלין, והליכה לארכו או, לפחות, לאורך הקטע מהגשר השני  (ליד בית התה) עד הרביעי ובחזרה. המהדרין במצוות יכולים לעלות גם עד לגשר הראשון ולחזור לשני, וכך "להרויח" עוד מפל מים יפה. אחרי טיול זה אפשר לעצור במלון Jasper Lake Lodge, לבקר בבנין המרכזי שלו, ולצפות באגם היפה שלצידו ממרפסת המסעדה. משם חוזרים לג'ספר. אתר נוסף הוא “Whistlers Mountain” – "הר השורקים", שאליו עולים ברכבל (לזכור לקחת לבוש חם!). סיור באגמים פטרישיה ופירמיד, בשולי העיירה, משלים את הביקור בג'ספר. יש גם מוזיאון קטן ויפה העוסק בעיקר בהסטוריה של האזור. טיול נוסף מחוץ לג'ספר הוא להר אדית קאוול (Cavell), אליו מגיעים בכביש מס. 93A. למעלה יש אגם יפה וקרחון שאליו אפשר להתקרב בשביל מטיילים לא קשה. כמו כן מערת קרח שניתן להגיע עד לפיתחה.

מג'ספר יש שתי דרכים בהן ניתן להגיע לונקובר, דרך העיר קמלופס: הקצרה יותר, כ- 450 ק"מ עד קמלופס, היא מערבה על כביש 16, ודרומה על כביש 5. בקטע של כביש 16 עוברים (וכדאי לעצור) בשמורת הר רובסון, הגבוה בהרי הרוקיס הקנדיים. מאחורי המסעדה יש מבנה ובו תצוגה על האזור וכן תחנת מידע לתיירים. הדרך הארוכה יותר (ויפה יותר), כ- 650 ק"מ, היא לנסוע בחזרה עד לייק לואיז, ושם לרדת דרומה בכביש 1 דרך הפארק הלאומי גליישר, "רוג'רס פאס" ואזור האגמים. בשתי הדרכים אי אפשר לעשות את הדרך מג'ספר לונקובר ביום אחד. 

נכתב עבור "מסע אחר"  ו"זמן אשה"